משפחת קלואו- מורשת הפטיש האמריקאית

בשנות ה40, צילומי פטיש לא היו עדיין דבר מסחרי. לאחר הירצחם של האחים בידרר בשואה וכליאתו של צ'רלס גוייט, נותר חור ענקי בעולם צילומי הפטיש שחיכה להתמלא. 

בניו יורק, נמצאה הישועה. באמצע שנות ה40, ארווינג ופאולה קלואו, זוג אחים אמריקאים, ניהלו חנות לממכר תמונות ומזכרות של כוכבי קולנוע וטלוויזיה. החנות אשר החלה כחנות ספרים כושלת, הפכה לחנות תמונות של הכוכבים הגדולים לאחר שארווינג הבחין כי נערים תולשים תדירות את תמונות הכוכבים מהמגזינים.
החנות הפכה להצלחה מסחרית, והכל התנהל על מי מנוחות. זאת עד אשר האבחנה הבאה של ארווינג- גברים רבים ביקשו דווקא תמונות של עלמות במצוקה; עדיף קשורות לפסי הרכבת, מקבלות ספאנק בישבנם, וכמובן בנעלי עקב מרהיבות. 

_{ארווינג ופאולה בקדמת החנות שלהם}

זמן לא רב לאחר התגלית, עורך דין אנונימי אשר היה לקוח נאמן של החנות, בירר האם האחים יוכלו לארגן לו תמונות דומות של נשים אמיתיות ולא רק דמויות מהסרטים. הוא כיסה את עלויות הסטודיו, הצלם, הדוגמנית ועוד, וכך האחים קלואו נפלו למחילת הארנב. 

השמועות עברו מפה לאוזן, והקומה העליונה של החנות הפכה לסטודיו צילום מקצועי. כאשר ההצלחה הגיעה, החל גם פרסום במגזינים שהציגו תמונות של נשים בהלבשה תחתונה או ללא חזייה, כגון פלייבוי. ניתן היה להזמין את התמונות לא רק בחנות עצמה, אלא גם במשלוח היישר לתיבת הדואר (בדיסקרטיות כמובן). 

אחד הצלמים הקבועים לימד את פאולה כיצד לתפעל מצלמה, והיא גילתה בכך כשרון בלתי רגיל. הלקוחות הראשונים לימדו אותה כיצד לקשור את הדוגמניות. הם אמנם לא הראו לה בפועל מחשש לגעת בנשים, אך הדריכו אותה במהלך כל הצילומים.
אף על פי ששמו של ארווינג הוא זה שהיה בשם הלקוחות, ברור כיום כי פאולה הייתה כוח מניע חשוב בתהליך. 

אף על פי שקמו מתחרים, הלקוחות נשארו נאמנים לחנות בגלל איכות גבוהה- ארווינג היה ידוע כקפדן מאוד. אם דוגמנית הייתה מגיעה עם רכבת בגרביונים וללא זוג חליפי, היא הייתה נשלחת הביתה עם תשלום על היום והצילומים היו מבוטלים.
התפר בגרביונים תמיד היה חייב להיות ישר, הנעליים מצוחצחות, והשיער והאיפור היו מושלמים. הצילומים היו נטולי עירום או אקטים מיניים. אין ספק שזאת אחת הסיבות מדוע הצילומים הללו רלוונטיים גם כיום, ומשמשים השראה לדורות של פטישיסטים וחובבי אמנות. 

הדוגמניות ברובן היו קבועות, והגיעו עקב המלצות של הצלמים אשר נשכרו על ידי ארווינג. אחת מהדוגמניות החביבות על האולפן ועל קהל הלקוחות הייתה בטי פייג'- דוגמנית הפינאפ האגדית. בטי עבדה עד אז בעיקר עבור מגזינים וקבוצות צילום. עם כניסתה לעולם צילום הפטיש, היא הפכה לאגדה ומבוקשת יותר מתמיד. המראה האתלטי שלה, הפנים החביבות, והכישרון הבלתי רגיל לדוגמנות היו שילוב שמעטים יכלו לעמוד בפניו. 

_{בטי פייג' וארווינג קלואו}

הכל החל להתהפך ב1957, כאשר הצנזורה האמריקאית התערבה. ארווינג ובעלה של פאולה, ג'ק קריימר, עברו הטרדה מתמדת מצד הרשויות. החנות אף נסגרה בניו יורק, ונפתחה בניו ג'רזי. מרבית ההזמנות עברו לדואר, עד שגם זה בא לסיומו באמצעות תביעה פדרלית על הפצת חומרים "גסים" בדואר.
המצב היה חמור והם הפסידו בתביעה. עם זאת, התושייה לא נעלמה, וארווינג וג'ק הגישו ערעור לבית המשפט העליון. השופט הראשי הציע להם להשמיד את החומרים האסורים לכאורה כניסיון לפייס את חבר המושבעים. לצערם ולצערנו, הם אכן עשו זאת.
לא מעט לאחר ההשמדה, בית המשפט זיכה אותם וטען שהם אינם פורנוגרפיה. פאולה הצליחה להסתיר מספר עותקים של סטים חביבים עליה, אך מרבית התשלילים הושמדו.

שנתיים לאחר סיום הסאגה המשפטית, ארווינג נפטר. פאולה לקחה עליה את ניהול החנות, ואחריה בנה.
עד 2012, החנות הייתה עוד בניהול משפחתי, עם מכירה משולבת של תמונות של כוכבי הוליווד מהעבר ושל תמונות קינקיות מרהיבות.
ב2012, האוסף על שלמותו וכל הזכויות להפצתו, נמכרו לאספן פרטי. מלבד עותקים אשר נמצאים במרשתת, לא ניתן לרכוש עוד מהאוסף של משפחת קלואו. 

לולא החוש העסקי החד של משפחת קלואו, העולם הפטישיסטי ואמנות המיינסטרים היו נראים אחרת לגמרי.